- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
שמעון ואן דאם ואח' נ' חברת וירטאצ` בע"מ ואח'
|
פר"ק בית המשפט המחוזי ירושלים |
1026-04
17.3.2013 |
|
בפני : דוד מינץ |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: ד"ר רומן גוזמן |
: 1. חברת וירטאצ' בע"מ (בפירוק) 2. עו"ד צבי וולפסון 3. מפרק החברה |
| פסק-דין | |
פסק דין
בקשה לתשלום שכר עבודה כחלק מ"הוצאות פירוק".
1.המבקש מתמחה בהוראה לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, והוא מומחה בתחום עיוורים וכבדי ראייה. יחד עם שני מומחים נוספים הגה המבקש רעיון לפיתוח מוצרי טכנולוגיה שישמשו לעיוורים וכבדי ראייה והחליטו להכניס את מוצרי הטכנולוגיה תחת חברת וירטאצ' בע"מ (להלן: "החברה"). המבקש היה אחד ממייסדי החברה ועבד בה מיום היווסדה ועד למועד הגשת הבקשה לפירוק החברה ביום 20.07.04 אז פוטר מעבודתו בה. תחילה מונה לחברה מפרק זמני, עו"ד יובל בר דב, אשר במסגרת תפקידו פעל למכירת הפטנטים של החברה ויתר נכסיה. לרכישת קניינה הרוחני של החברה הוגשו שתי הצעות, האחת על ידי חברת AHB בע"מ, אשר לימים הסתבר כי היא הוקמה על ידי אותם עובדים אשר הגישו את בקשת הפירוק של החברה. במקביל הועלו מספר התנגדויות לפירוק החברה, ביניהם המבקש, בטענה כי נכסי החברה הינם בעלי ערך רב יותר מכפי שהוצג וקיים ספק בנחיצות הפירוק.
2.בשלב זה מונה עו"ד צ' וולפסון למפרק הזמני של החברה (להלן: "המפרק") ובמסגרת חקירה שביצע התברר כי AHB השתלטה למעשה על נכסיה של החברה והיא אף באה בנעליה בקונסורציום האירופאי. בהמשך לכך הוסכם כי מניות AHB יוחזקו בנאמנות בידי המפרק. משלב זה החברה ו- AHBפעלו יחד לקידום חוזים ומכירות במטרה להחזיר את החברה לפעילות. במסגרת זו, הוגשה למפרק הצעה מטעם מנהלי AHB להפעיל פרויקט ייחודי עבור הגלריה הלאומית של קנדה אשר אמור היה לאפשר לעיוורים ולליקויי ראייה להתרשם מתמונות המוצגות בגלריה (להלן: "הפרוייקט"). עד לשלב זה העובדות מסוכמות בין הצדדים, אך הם חלוקים באשר למה שארע לאחר מכן.
3.לטענת המבקש, המפרק פנה אליו במטרה לשכור את שירותיו לסייע לו בהליכי הפירוק. לדבריו, בפגישה שהתקיימה ביום 20.09.05 סוכם כי המפרק ישכור את שירותיו כדי למכור את החברה למשקיע פוטנציאלי. במסגרת זו המבקש יפעל לאיתור משקיעים פוטנציאליים ויציג בפניהם את הטכנולוגיה של החברה ויתרונותיה, והוא גם ישפר את מוצרי החברה ויעזור בגיבוש תכנית עסקית. בתמורה עלות שכרו של המבקש תעמוד על סך של 13,090 ₪ הכולל תשלום עבור ביטוח מנהלים, קרן השתלמות, תשלומי מיסים וכיוצ"ב. בתחילה שילם המפרק את השכר כפי שהוסכם כשלפי דרישת המפרק השכר הועבר דרך חברת AHB. ואולם בהמשך, הפסיק המפרק להעביר למבקש את שכרו בטוענות שונות הנוגעות להעדר כספים בקופת הפירוק באותו שלב והבטחה לתשלום בעתיד. לטענת המבקש, הוא נתן אימון בהבטחות המפרק והמשיך לעבוד ימים, שעות וחודשים מבלי לקבל שכר עד לסיום עבודתו עם מכירת החברה לידי הרוכשים מתיו ויוליה ווהול בחודש אוקטובר 2007. ברם, בסופו של יום המפרק לא העביר לו את השכר שהגיע לסך של 300,000 ₪.
4.מאידך טען המפרק כי אין ממש בטענות המבקש והן נועדו אך לשם קבלת כספים המגיעים לו מהחברה בשל עבודה שביצע עבורה עובר לכניסתה להליכי פירוק. לדבריו, הוא פנה למבקש על מנת שיפקח על הפן הטכני של הפרוייקט, היינו מחקר פיתוח תוכנה. בין הצדדים לא נחתם חוזה ההעסקה, והמבקש עבד למעשה כמעין "פרילנסר". עם זאת, כל זמן שהמבקש העניק שירותים במסגרת הפרוייקט, הוא קיבל תלוש שכר מחברת AHB. ואולם, בניגוד למוסכם, המבקש לא ביצע את המוטל עליו והלכה למעשה הכשיל וטרפד את ביצוע הפרוייקט. בסופו של דבר המבקש נעלם והפרוייקט לא הושלם. בנסיבות אלו, הוא הודיע למבקש על הפסקת העסקתו ביום 31.08.06. הודעה על תאריך זה נמסרה גם לחברת הביטוח בה היה מבוטח המבקש, ואף הועברו על ידה כספים לטובתו. לטענת המפרק, המבקש קיבל את מלוא השכר המגיע לו בגין שירותיו בפרוייקט.
5.המפרק הוסיף כי אכן, המבקש סייע בידיו מפעם לפעם במאמציו לאתר משקיעים לחברה ואף גייס בעצמו חלק מהמשקיעים הפוטנציאליים. ואולם, המבקש עשה זאת בשל תקוותו לשוב ולהפעיל את החברה וליטול חלק מרכזי בניהולה ולא תמורת הסכמה עם המפרק לקבל שכר בגין עבודתו זו. המפרק ציין גם, כי מכירת החברה למר ווהל הייתה בסופו של יום בתמורה נמוכה בהרבה ממה שהוצע על ידי מר ווהל בתחילת המשא ומתן עמו בשל פעולות שביצע המבקש במסגרתן ביקש לקדם את ענייניו הפרטיים אל מול מר ווהל במקרה שזה ירכוש את החברה. לא זו בלבד אפוא, שלא היה כל הסכם לפיו המבקש עבד עבור המפרק בכל הנוגע למכירת החברה (להבדיל מעבודתו של המבקש במסגרת הפרוייקט), אלא שבסופו של יום המבקש רק חיבל במכירת החברה והתמורה שנתקבלה ממנה. המפרק הוסיף כי ככל שהמבקש סבור כי נותר לחברת AHB - אשר בינתיים אף היא נכנסה להליכי פירוק - חוב כלפיו, עליו להגיש בגינו תביעת חוב למפרק.
6.בתשובה הצביע המבקש על הסתירה בגרסת המפרק, הטוען מצד אחד כי חברת AHB והחברה חד הם, ומצד שני טוען כי מדובר בשתי חברות שונות ועל כן על המבקש להגיש תביעת חוב לחברת AHB. בכך מבקש המפרק להכשיר את טענתו כי המבקש עבד תמורת שכר רק בחברת AHB ואילו הפעולות עבור החברה נעשו על ידי המבקש בהתנדבות מבלי לצפות לקבלת תמורה. ואולם בכך אין כל ממש, שכן הוא נתן שירותים בתשלום לחברה לפי דרישת המפרק. כראייה הצביע על כך שהוא היה בין ראשי המתנגדים לכך שתעשה כל פעולה שתזוהה כפעולה לטובת חברת AHB, ופשיטא כי הוא לא עבד עבורה. הוא גם הצביע על כך שהפרוייקט היה של החברה ונכסים שנתקבלו במסגרת הפרוייקט נזקפו לטובת החברה ולא לטובת AHB.
7.בדיון שהתקיים ביום 14.03.13 נחקר המבקש ובעדותו ציין כי הוא עבד בהיקף של חצי משרה כשההסכם עמו היה כי יוכל לעבוד גם מביתו. הוא שב והדגיש כי מבחינתו לא הייתה הבחנה בין העבודות שביצע אל מול המפרק, הן במסגרת הפרוייקט, הן בגיוס משקיעים והן בשיפור הטכנולוגיה של החברה. בד בבד הוא אישר כי ממועד מינויו של המפרק בחודש מרץ 2005 ועד לפגישה ביניהם ביום 20.09.05 לא היה ביניהם הסכם כספי כלשהו, על אף שהוא אישר כי פעל בעניינים שונים לצדו של המפרק לקידום ענייניה של החברה. לדבריו, לא היה כל סיכום כספי בתקופה זו מפני שהיה ברור לו כי ראשית דבר יש צורך בגיוס כספים ובשלב בו יהיו כספים יהיה אפשר לבצע עבודה משותפת בשכר.
8.למעשה, אין מחלוקת כי המבקש היה שותף פעיל בחלק גדול מהמשאים ומתנים שניהל המפרק ואף הביא מעצמו חלק מהמשקיעים הפוטנציאליים. עם זאת, המבקש לא הצביע ולוּ על ראשית ראייה ממנה ניתן ללמוד כי הייתה הסכמה בינו לבין המפרק על תשלום שכר בגין מאמציו לאיתור משקיעים לרכישת החברה. המסמך עליו הצביע המבקש כמסמך המסכם את ההסכמות אליהם הגיעו הצדדים בפגישה ביום 20.09.05 אין בו כדי ללמד דבר אודות תוכן העבודה אותה נתבקש המבקש לעשות עבור החברה אלא אך אודות שכר המבקש. עלות השכר נקבעה כאמור על סך של 13,090 ₪, והדעת נותנת כי היא התייחסה לפעילותו השוטפת של המבקש בהשלמת הפרוייקט, פעילות שדרשה עבודה רציפה וכפי שעולה גם מתחלופת הדוא"ל בין הצדדים בעניין זה, ולא לפעילות בלתי מוגדרת של איתור משקיעים ועמידה מולם לתקופה בלתי מוגבלת עד למכירת החברה. למצער, התמורה כללה גם פעילות זו, ומשאין מחלוקת כי עבודתו של המבקש במסגרת הפרוייקט הסתיימה בחודש אוגוסט 2006 וכפי שעולה גם מהמכתב שנשלח בזמן אמת ביום 29.03.07 לחברת הביטוח הראל, הרי שגם לשיטת המבקש, מאותו מועד הוא היה זכאי לתמורה מופחתת בהרבה מהעלות הכוללת של שכרו שנקבעה כאמור על סך של 13,090 ₪. פשיטא אפוא, כי המבקש אינו זכאי לקבל סך של 13,000 ₪ עד למועד מכירת החברה, ומשלא הצביע על ראיה המלמדת כי המפרק התחייב לשלם לו עבור עבודתו זו סכום כלשהו, אין מקום לקבל את תביעתו בעניין זה. זאת ועוד, טענתו של המפרק לפיה המבקש פעל לאיתור משקיעים מתוך הנחה שכך הוא יכול להבטיח את המשך העסקתו בחברה לאחר רכישתה ומבלי לקבל תמורה מהמפרק, מקבלת חיזוק מהעובדה שבמהלך החודשים שחלפו ממינוי המפרק בחודש מרץ 2005 ועד לפגישה ביניהם בחודש ספטמבר אותה שנה, המבקש סייע בידי המפרק באיתור משקיעים, כשאין מחלוקת כי בתקופה זו הוא עבד מבלי שהובטח לו כל שכר.
9.המסקנה היא אפוא, כי המבקש זכאי לשכר רק לתקופת עבודתו עבור המפרק במסגרת הליכי הפירוק לשם השלמת הפרוייקט, היינו מיום 20.09.05 ועד להפסקת עבודתו על ידי המפרק ביום 31.08.06. מכאן יש להכריע בשאלה האם המבקש קיבל את כל שכרו בגין תקופה זו מהמפרק, אם לאו. טענת המבקש הייתה כי הוא קיבל מהמפרק במהלך כל תקופה זו סך של 25,355 ₪ בלבד. מנגד טען המפרק בהודעתו מיום 27.09.12 כי "על פי רישומי הנהלת חשבונות, בכל תקופת ההתקשרות, שולמו למבקש תשלומים בסך של 107,409 ₪". ואולם, לטענתו זו לא צרף המפרק כל אסמכתא, לא את רישומי הנהלת החשבונות ואף לא אסמכתאות לשיקים או תלושי שכר שהוצאו. בנוסף המפרק גם הודה כי על אף שהמבקש סיים את עבודתו בסוף חודש אוגוסט 2006 הוא לא קיבל שכר מחודש אפריל של אותה שנה. טענת המפרק כי החוב הנטען רובץ לפתחה של AHB, שכן תלושי השכר בגין עבודת המבקש במסגרת הפרוייקט הוצאו על ידה, דינה להידחות, שכן אין מחלוקת כי הפרוייקט היה פרוייקט של החברה והמפרק ציין בתגובתו במפורש כי הוא זה שהעסיק את המבקש בקידום הפרוייקט במסגרת תפקידו כמפרק החברה. הרעיון לשלם למבקש את שכרו באמצעות AHB היה של המפרק ואין בכך כדי לשנות מאומה מהעובדה כי עבודה זו נעשתה עבור המפרק במסגרת הליכי הפירוק של החברה.
10.התוצאה היא אפוא, כי המבקש זכאי לשכר המוכר לו כהוצאות פירוק לפי עלות מעביד בסך של 13,090 ₪ בחודש רק לתקופה שמיום 20.09.05 ועד להפסקת עבודתו על הפרוייקט על ידי המפרק ביום 31.08.06. מסכום זה יש לנכות את הסכום של 25,355 ₪ ששולם למבקש. על המפרק לבצע חשבון מדויק של הסכומים כשלכל הסכומים יש לצרף הפרשי הצמדה וריבית כחוק בהתאם.
נוכח התוצאה אין צו להוצאות.
ניתן היום, ו' ניסן תשע"ג, 17 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
